דף הבית >> מאמרים כלכלה וחברה >> שפת הגוף של שקד ונאור – כרוניקה של עימות ידוע מראש

שפת הגוף של שקד ונאור – כרוניקה של עימות ידוע מראש

17.08.2012
המתח בין שרת המשפטים איילת שקד ונשיאת בית המשפט העליון מרים נאור גאה בתקופה האחרונה. האם ניתן היה לצפות את המתח ביניהם כבר מתחילת יחסיהן באמצעות שפת גופן? ומי מהן בכל זאת נתנה הזדמנות של ממש לגיבוש מערכת יחסים נאותה ביניהן?
בשרת המשפטים איילת שקד ומרים נאור הן נושאות התפקידים הבכירות ביותר במערכת המשפט בישראל. כבר מעת ההודעה על מינויה של שקד לשרת המשפטים לפני כשנה וחצי (מאי 2015), עוקבים כלי התקשורת אחר מערכת היחסים בין השתיים, וזאת, לאור היות השתיים ניצבות בשני עברי מתרס של השקפות עולם מנוגדות: שקד, כנציגת מפלגת הבית היהודי, נמנית על הסמן הימני בממשלה ובכנסת, והיא מחזיקה בהשקפת עולם משפטית-שמרנית, הדוגלת בחיזוק כוחה של מערכת הממשל אל מול כוחה של מערכת המשפט, ובהגבלת סמכותה של מערכת המשפט לכדי פרשנות משפטית מצומצמת (יחסית להשקפת העולם הליברלית) ולהגנת אזרחים שנפגעו ישירות מן הרשויות. לדעת שקד, על בתי המשפט להימנע מלהכריע בעניינים ציבוריים כלליים או בסוגיות פוליטיות ומאקרו כלכליות טהורות, האמורות להיות מוכרעות בקלפיות.

מנגד, נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור, מחזיקה בהשקפת עולם שיפוטית ליברלית-אקטיבית, הרווחת בקרב רוב שופטי בית המשפט העליון, במיוחד מעת כהונתו של נשיא בית המשפט העליון בדימוס השופט אהרון ברק מתחילת שנות ה- 90, לפיה, מסמכותם וחובתם של בתי המשפט להכריע גם בסוגיות ציבוריות בעלות צביון פוליטי ומאקרו כלכלי (כגון סוגיות מתווה הגז).

מערכת היחסים בין השתיים מסקרנת, בין היתר, לאור שלבי החיים השונים של השתיים והפער הגילאי השורר ביניהן: השופטת נאור (בת 69) מצויה לפני פרישה וככל הנראה לקראת סוף דרכה הציבורית, ואילו שרת המשפטים, בת הארבעים, מצויה ככל הנראה בתחילת דרכה הציבורית.

בנוסף, בין השתיים שורר גם פער מעמדי: בעלה של מרים נאור, אריה נאור, היה מזכיר הממשלה של ראש הממשלה המנוח מנחם בגין; הוא בנה של אסתר רזיאל-נאור, חברת כנסת לשעבר מטעם חרות וגח"ל בין השנים 1949-1973; ואחיינו של דוד רזיאל, מפקד האצ"ל. מנגד, לא ידוע על ייחוס משפחתי כלשהו של שרת המשפטים שקד.

בתחילת דרכן המשותפת, לפני כשנה וחצי, דיווחו כלי תקשורת שונים על "רומן" שהחל בין השתיים, וכי הולכת ונרקמת ביניהן מערכת יחסים טובה, הכוללת הבנות ותיאום ברמה גבוהה.

אולם, בחודשים האחרונים, דיווחה התקשורת על הרעה ניכרת ביחסיהן: בחודש אפריל 2016 ביקרה שקד בחריפות את בג"צ לאור החלטתו לבטל מתווה הגז, וקבעה, כי בג"צ חרג מסמכותו, וכי הוא מפעיל סמכות ללא אחריות; ולאחרונה, לאחר ששקד קידמה (באמצעות ח"כ אילטוב) הצעת חוק שיאפשר מינוי שופטים גם בניגוד לדעתם של שופטי בית המשפט העליון החברים בוועדה למינוי שופטים, וזאת בסמוך לבחירת ארבעה שופטים חדשים לבית משפט זה, אשר תקבע את פניו של בית המשפט העליון בשנים הקרובות. בתגובה, פרסמה השופטת נאור מכתב חריף, בו כינתה את המהלך "הצבת אקדח על השולחן", והודיעה על נתק בין שופטי בית המשפט העליון החברים בוועדה לבחירת שופטים, אשר במסגרתו יפסיקו השופטים את הליך ההידברות עם שקד בנוגע לגיבוש רשימת המועמדים ובנוגע להסכמות אפשריות.

בתום פגישתן לפני כשבועיים (06/11/16), הכריזו השתיים, אמנם, על פיוס ביניהן (הוחלט שהצעת החוק לא תימשך, והיא תקודם אם חברי הוועדה למינוי שופטים לא יצליחו להגיע להסכמות), אולם, ברור, כי מצב היחסים בין השתיים מתוח ונפיץ.

האם, אכן, היתה מערכת היחסים בין השתיים טובה בתחילת דרכה? האם ניתן היה, באמצעות ניתוח שפת הגוף שלהן, לצפות את המשבר הנוכחי ביחסיהן כבר בתחילתה? מניתוח שפת הגוף של צילומיהן המשותפים של השתיים עולה, כי בהחלט ניתן היה, כבר בתחילת דרכן המשותפת של השתיים, לצפות לעננות שיעיבו על מערכת היחסים ביניהן, ושעתה הפכו לעימות גלוי וחריף: 
שלושת הצילומים מפגישתן הראשונה (צילומים מס' 1, 2 ו- 3) מגלים מגלות על יחס מסתייג, מרוחק וחשדני של נאור כלפי שקד, ועל כך שנאור פעלה לנווט את יחסיה עם שקד כך שהיא תשמור על שקד בשליטה ובריחוק, בבחינת יד אחת מקרבת ויד שנייה מרחיקה. סימני ההסתייגויות של נאור משקד בצילום מס' 1 הנם: הפנייתה של נאור את ראשה בכיוון המנוגד לשקד, שגרם לכך שראשה התייצב בזווית לא ישרה כלפי המצלמה (בעוד היא מישירה את מבטה למצלמה), מבטה הנוקב וחישוק שפתיה בעודה מחייכת.
 
מנגד, לגבי שקד, ניתן לזהות משני הצילומים הנ"ל, כי יחסה של שקד כלפי נאור היה מורכב יותר מתחילתו: מצד אחד, שקד חשה שמחה והתרגשה ממעמד פגישתה עם נאור, וניסתה להתחבב עליה, ככל הנראה, בשל היותה של שקד גורם חדש במערכת הממשל בכלל ובמערכת המשפט בפרט, ומודעתה לסכנת קרע ביניהן, לאור הניגוד בדעותיהן בנוגע לייעודה של מערכת המשפט. חיוכה האמיתי חושף השיניים של שקד, מנח גופה הרפוי, ולחיצת ידה המלאה (הכוללת מגע של כל אצבעותיה באצבעותיה של נאור) מעידים על כך. מצד שני, נראה כי שקד היתה מודעת למתח הגלום ביחסיה עם נאור, ולפיכך, כמו נאור, היא שמרה על ריחוק פיזי מנאור בעת לחיצת היד שלהן.
צילומים מס' 4 ו- 5 מעידים, כי בחלוף החודשים, הלכו יחסיהן והתערערו: בצילומן המשותף מכנס לשכת עורכי הדין במאי 2015 (צילום מס' 4), נראית שקד סוגרת את מרכז לשון גופה באמצעות שילוב ידיה, קופצת את כפות ידיה, ומביטה בנאור במבט קר ומרוחק, ואלו מעידים על כך כי באותה העת, כבר הסתייגה שקד מנאור.
 
מצילום מס' 5 עולה, כי בחודשים האחרונים שקד מסויגת מנאור אף יותר: שקד נראית בצילום כשהיא משלבת את ידיה ולמעשה סוגרת את מרכז לשון גופה כאשר ידה השמאלית אוחזת – ומסתירה – את ידה הימנית,  עדות לסגירות וחשש מוסתרים של שקד מנאור. האופן המכסה והרפוי (והכמעט-מזלזל) שבו מחזיקה שקד את ספר דוח הביקורת מגלה, כי בעת האחרונה, השתנה מהותית יחסה שקד כלפי נאור, והיא חשה כלפיה מקבץ מגוון של תחושות לא חיוביות: התגוננות, תוקפנות, וכעס עד כדי התרסה כמעט. מנגד, צילום מס' 5 אינו משקף שינוי משמעותי של יחסה של נאור כלפי שקד. 
בצילום התקריב של לחיצת הידיים של השתיים (צילום מס' 3) ניכר, כי בלחיצת הידיים ביניהן, נמנעה נאור ממגע מלא בשקד (האגודל והאצבע של נאור אינן מצויות במגע אלא מרחפות באוויר) – סימן להסתייגות של נאור משקד, ועל רצונה במגע חלקי עמה ואולי אף על חששה משקד; בעוד שלחיצת היד של שקד מלאה, וכוללת מגע שלם של אצבעותיה של שקד באצבעותיה של נאור, והיא משקפת, יחדיו עם חיוכה האמיתי, רצון להיות בקשר נעים וחברי עם נאור ככל הניתן, בהינתן הניגוד הנ"ל בהשקפת עולמן. 
צילום מס' 1: נאור ושקד בפגישתן הראשונה (מאי, 2015). צילום: דוברות הרשות השופטת
צילום מס' 2: לחיצת הידיים של נאור ושקד בפגישתן הראשונה (מאי, 2015). צילום: דוברות הרשות השופטת
צילום מס' 3: תקריב לחיצת הידיים של נאור ושקד בפגישתן הראשונה (מאי, 2015). צילום: דוברות הרשות השופטת
 
Web Design: Edna Ricklin Studio
ד"ר חגי אורנשטיין
פסיכו-פוליטיקה  |  ניהול  |  שפת גוף
טל:  08-860-5550    דוא"ל: chagay@ccho.co.il