האם אבו מאזן מכבד את בכירי ממשל אובמה? ניתוח שפת גוף
03.05.2017
בהתאם לכך, בתמונה מס' 1, בה מצולמים אבו מאזן ואובמה לוחצים ידיים, מבטו של אבו מאזן קפוא ונטול חיוך, בעוד גבו וכתפיו נוקשים. אלו סימנים לכך שאבו מאזן גילה במהלך דיוניו עם אובמה נוקשות וככל הנראה גם אטימות. שפת גופו של אובמה מבטאת חוסר שביעות רצון ותסכול מהדיונים עם אבו מאזן, אך כעס במידה מתונה בלבד – מידת כעס מפתיעה לאור רמת אי שביעות הרצון והתסכול המשמעותיות שחש. עם זאת, ראשו המוטה מטה של אובמה מבטא נכונות לוותר וויתורים לאבו מאזן, ואף מידה מסוימת של התרפסות.
גם תמונה מס' 2 מבטאת כעס ותסכול גדולים יותר של אובמה כלפי אבו מאזן (מבטו של אובמה נראה כועס ולא שבע רצון; כף ידו הימנית מונח באופן אוחז וזוויתי את רגלו, ואילו ידו השמאלית נותרה מאחור בצורה זוויתית – עדות לרצונו של אובמה להיות מרוחק מאבו מאזן, לאור התסכול שחש מהאחרון). אבו מאזן מתגונן באמצעות סגירת מרכז לשון גופו כלפי אובמה באמצעות הצבת ידו השמאלית, ומגלה שילוב של התגוננות ותוקפנות כלפי אובמה באמצעות קפיצת כף יד זו.
במסגרת הדינמיקה בין שני האישיים המשתקפת מתמונה מס' 3, מנסה אובמה לשדל את אבו מאזן להגיע להסכמה, אך האחרון מבוצר בעמדותיו: רגליו של אובמה משוכלות לכיוון אבו מאזן (אך אינן מפוסקות – עדות לאווירה סגורה בדיון, ולתחושה לא נוחה במידה מסוימת שחש אובמה כלפי אבו מאזן), ואילו שפת גופו של אבו מאזן – בייחוד ידיו הסגורות ואחיזתה של ידו הימנית את ידו השמאלית וכן פניו הנוקשות – מבטאת התגוננות, סגירות, נוקשות, דחייה וחוסר שביעות רצון מהדיון.
בתמונות מס' 4 ו- 5 נראים, אמנם, אובמה ואבו מאזן צוחקים, אולם, שפת גופם מספרת סיפור שונה: העובדות שאין בין האישים קשר עין (ואף בתמונה 5 אובמה מסיט את ראשו מכיוונו של אבו מאזן), שאובמה מפנה לעבר בן שיחו את גבי כפות ידיו (ולא את פנים כפות ידיו), ושידו השמאלית של אובמה דרוכה ובמנח זוויתי, מבטאות ריחוק וכעס סמוי דווקא השוררים בין האישים – ולא קירבה.
אף ששני האישים נראים בתמונה מס' 6 משוחחים שיחה ידידותית, שפת גופם מבטאת סגירות והתגוננות הדדית: שניהם סוגרים את מרכז לשון גופם באמצעות חציצת ידיהם באופן זוויתי (הבלטת מרפקיהם האחד כנגד האחר). אובמה נראה סגור יותר וחש תחושות שליליות יותר מאשר בן שיחו: גופו נוקשה, כפות ידיו סגורות כאשר אצבעות שתי ידיו מסורגות, והוא מציב את רגליו באופן שאינו מאפשר לו להטות את גופו כלפי אבו מאזן (הגם שרגליו משוכלות לכיוונו של אבו מאזן).
ראש הרשות הפלסטינית מאז שנת 2005, מחמוד עבאס ("אבו מאזן"), מקיים, מטבע הדברים, פגישות רבות עם בכירי הממשל של ארה"ב, בכדי לקדם את ענייניה של הרשות הפלסטינית, במסגרת מאמציה של האחרונה לכינון מדינה פלסטינית ולקידום רווחתם של הפלסטינים.
מה באמת מרגיש אבו מאזן כלפי בני שיחו האמריקאים בתקופת כהונתו של ברק אובמה כנשיא ארה"ב? עד כמה הוא בשל, מעוניין ומנסה לשפר משמעותית את המצב המדיני-ביטחוני של בני עמו ושל כלל בני האדם שחייהם מושפעים עמוקות מהסכסוך הישראלי-פלסטיני? עד כמה הוא חש הכרת תודה על תרומתם הקריטית לקיומה ולרווחתה של החברה הפלסטינית (בייחוד הכלכלית והדיפלומטית) של בכירי הממשל בארה"ב? האם הוא מכבד את בכירי הממשל האמריקאים בשנים האחרונות?
ניתוח שפת גופו של אבו מאזן בפגישותיו עם בכירי הממשל של ארה"ב מגלה תמונה עקבית בלתי- מעודדת: שפת גופו של אבו מאזן בפגישותיו עם בכירי ממשל ארה"ב מבטאת באופן עקבי רצון להתקרבות ולהתקדמות מצדם של נציגי ארה"ב, ומולם הסתגרות, חשש, עוינות, קיבעון, חוסר רצון לשנות תפיסה או התנהגות, כעס, קורבנות, ואף חוסר כבוד של אבו מאזן כלפיהם.
בפגישותיו עם נשיא ארה"ב, ברק אובמה, ניכר, כי אבו מאזן חש ריחוק, הסתייגות, והתגוננות מאובמה, וכי עמדה רגשית שזו של אבו מאזן גורמת לאובמה לנהוג כלפי אבו מאזן בשתדלנות וריצוי, ולחוש כלפיו תסכול במידה מתונה. בהתאם לכך, בפגישותיו אלו אובמה חש כלפי אבו מאזן תסכול, כעס וסגירות, אך רצון לשמור על התקשורת ולא "לשבור את הכלים".
תמונות משותפות רבות של ג'ון קרי, מזכיר המדינה האמריקאי בשנים 2013-2017, עם אבו מאזן (כגון תמונות 7-9) מאופיינות בביטוי של מאמצי חיזור – נואשים למדי ועקרים – של קרי אחר אבו מאזן: נטיית גופם ההפוכה (קרי נוטה קדימה לעברו של אבו מאזן, בעוד שהאחרון נוטה לאחור – הלאה מקרי). כתוצאה מכישלונותיו החוזרים ונשנים של קרי להשיג הישג משמעותי כלשהו מאבו מאזן נוצר בקרי תסכול ואף כעס מסוים כלפי אבו מאזן, המתבטא בכך שקרי אינו מפנה את כף ידו כלפי אבו מאזן, הוא סוגר מולו באופן עקבי את מרכז לשון גופו ע"י ידיו באופן עקבי למדי, כפי שעולה גם בתמונות מס' 10-11.
בתמונה מס' 10 קרי אף מבצע "תנועת אקדח" (רכה למדי, אמנם) כלפי אבו מאזן, המבטאת רצון לאיים קלות על אבו מאזן אם לא ייעתר לבקשותיו-תחינותיו של קרי להתקדם במסלול אותו מייעד קרי לפלסטינים, אולם איום רך זה אינו מזיז כהוא-זה את אבו מאזן מעמדותיו. סירובו של אבו מאזן מתבטאת בהיצמדותו העקבית לאחור בכיסאו, והפניית כפות רגליו שלא לכיוונו של אבו מאזן (בכל אחת מהתמונות המשותפות שלהם – תמונות 7-11).
ניתוח שפת הגוף בפגישותיו של אבו מאזן עם הילרי קלינטון, בעת שכיהנה כמזכירת המדינה האמריקאית בשנים 2009-2013 (תמונות 12-14), דומה עקרונית לניתוח תמונותיהם של קרי ואבו מאזן: באופן עקבי, שפת גופו של אבו מאזן מבטאת לא רק סגירות (חיוכו בתמונה 14 אינו אמיתי, כיוון שאבו מאזן אינו חושף את שיניו) אלא גם יחס חסר כבוד כלפיה: בתמונות 14 ו- 13 קיים ניגוד בנטיית הגוף של השניים: גופו של אבו מאזן נסוג אחורנית (בתמונה מס' 14 באופן בוטה) בעוד שגופה של קלינטון מוטה קדימה לעברו של אבו מאזן. דפוס זה שפת גוף הדדית מבטא דינמיקה לפיה קלינטון מעוניינת בקשר עמוק ופורה ביניהם, בעוד אבו מאזן מתרחק ומתנהג כ"קשה להשגה". תסכולה של קלינטון מהמצב והיעדר הפתיחות שלה היא מצפה מתבטאת בסגירת לשון גופה ע"י שילוב ידיה (בכל שלוש התמונות).
לסיכום, מניתוח שפת גופם של אבו מאזן, אובמה, הילרי קלינטון וג'ון קרי עולה, כי אבו מאזן חש כלפי נשיא ארה"ב ומזכירי המדינה האמריקאים בתקופת כהונתו של ברק אובמה כנשיא ארה"ב הסתגרות, חשש, עוינות, קיבעון, חוסר רצון לשנות תפיסה או התנהגות, כעס, קורבנות, ואף חוסר כבוד של אבו מאזן כלפיהם. אבו מאזן אינו נראה כלל בשל לשפר משמעותית את המצב המדיני-ביטחוני של בני עמו ושל כלל בני האדם שחייהם מושפעים עמוקות מהסכסוך הישראלי-פלסטיני, והוא אינו חש הכרת תודה על תרומתם הקריטית לקיומה ולרווחתה של החברה הפלסטינית (בייחוד הכלכלית והדיפלומטית) של בכירי הממשל בארה"ב.
