סקרים רבים שנערכים לקראת בחירות 2019 מצביעים על היקף תמיכה ציבורית גבוהה לרמטכ"ל לשעבר, בני גנץ, דבר שעשוי לגרום לכך שמפלגתו "חוסן לישראל" תקבל מנדטים רבים, ובעקבות זאת – בקונסטלציות פוליטיות מסוימות – הוא עשוי להיבחר לראשות הממשלה.
אנשים שעבדו עם גנץ סקפטיים לגבי מידת התאמתו לתפקיד ראש הממשלה. לדעתם, גנץ הוא איש ראוי (צנוע והגון), אך לא קורץ מהחומר האנושי הנדרש לפוליטיקאי מקצועי. אישים פוליטיים מהצד הימני של המפה הפוליטית מטיחים ביקורת על הססנותו של גנץ – בעיקר בתקופה בה פיקד כרמטכ"ל על מבצע "צוק איתן". גנץ מעיד על עצמו, כי הוא אדם חשוף ורגיש, אך מאמין כי יכולותיו הפוליטיות והאישיות מתאימות לתפקיד ראש ממשלת ישראל.
שפת הגוף מהווה אינדיקטור קריטי בנוגע לאופיו וליכולותיו של אדם, אז מה מגלה שפת גופו של גנץ לגבי מידת התאמתו לתפקיד ראש ממשלת ישראל?
ניתוח שפת גופו של גנץ במגוון סרטונים ותמונות מעלה כי הוא מאופיין ברמת חרדה בסיסית גבוהה, שעליה מעידים סימני שפת הגוף הבאים:
צמצום מרחבי – במיוחד כשהוא מרואיין כאזרח, גנץ נוטה לכנס את ידיו פנימה כלפי מרכז גופו (בעיקר את זרועותיו), וכך הוא מתפרש על פני שטח מצומצם במרחב. החזקת גופו של גנץ, פעמים רבות רפויה או שפופה קמעה, נסוגה אחורה, או שמוטה לצדדים.
חסימת מרכז לשון הגוף ופנים – גנץ נוטה לכסות את גופו, צווארו ופניו בעזרת ידיו. לפעמים הוא משלב את ידיו בגוף רפוי, תוך הכנסת כפות ידיו או אצבעותיו מתחת ליד השנייה. חסימת מרכז לשון גופו מבוצעת על ידי גנץ פעמים רבות, גם כאשר הוא עומד או הולך עם חפץ כלשהו שהוא מחזיק בידו מלפניו – משקפיים, פתק, כוס שתייה, ועוד.
תנועות ידיו של גנץ מערבות תצורות עגולות בצד תצורות זוויתיות וישרות – גם כאשר הוא מביע דברים בנחרצות. עיגוליות וקימור תנועותיו משקפות גישה הרבה פחות נחרצת מהמסרים החדים והנחרצים שהוא לעיתים מבטא מילולית. גם כאשר הוא מבצע תנועות חיתוך בקווים ישרים, תצורת כף ידו, לעיתים, עגולה (ולא ישרה).
פעמים רבות עמידתו של גנץ עקומה הצדה או שפופה קדימה. כאשר הוא הולך, הוא מבצע לעיתים תנועות רוחביות קלות, תוחב את ידיו בכיסיו, מקמץ את אצבעות ידיו או אוחז כוס שתייה בידו (זמן רב יחסית לאחר שסיים לשתות).
כאשר גנץ יושב, הוא מחזיק פעמים רבות את ידיו בצורה לא סימטרית (נוסף על החזקת יציבת גופו העקומה לעיתים), כגון: יד אחת על השולחן ויד שנייה מתחת לשולחן או על רגלו; וכן שולח את רגליו אחורה, תוך שהן יוצרות זווית חדה בין שוקיו לירכיו, ולפעמים תוך כדי הצלבת רגליו. גנץ, באופן טיפוסי, אוחז או נוגע בכוס במשך זמן ממושך, שלא לצורך שתייה; ואוחז מיקרופון בקצהו, ובאופן מצומצם ורפה.
טון דיבורו של גנץ נינוח עד נחרץ, אך מדי כמה משפטים טון דיבורו עולה בסופם – אינדיקטור להססנות ולתחושת חרדה.
בצד הסימנים לעיל לרמת חרדה גבוהה, משקפת שפת גופו של גנץ גם נחרצות, התמדה, כושר ביצוע, יכולת התמקדות ואמונה בדרכו (חיתוך דיבור נחרץ; מבט עיניים ישיר, יציב, ממוקד וחזק; הטיית ראש מידתית לעבר בן שיחו; הליכה ישירה ותכליתית, המלווה בהנעת ידיים נמרצת למדי), פתיחות (קשר עין יציב, עיניים פתוחות, תנועות ידיים עגולות), וטוב לב (עיניו "טובות"; דיבורו, פעמים רבות, רך ונעים, ומבוצע תוך שינויי טון מווסתים היטב, ובעלי התאמה לתוכן).
מהאמור לעיל עולה כי גנץ הוא אדם כנה, צנוע, טוב לב, השואף לטוב עבור הכל, הדוגל בעיקרון "חיה ותן לחיות", ובהגשמה מוסרית. הוא בנוי להגשמת ערכים חשובים אלו בתפקידים לא פוליטיים, כגון בתפקידים חינוכיים וחברתיים.
בראייה כוללת, קיימת בגנץ ניגודיות חריפה – בין רמת החרדה גבוהה המקננת בו לבין נחרצות ועוצמה פנימית בהן הוא מאופיין. נחרצותו ותקיפותו ממומשות רק לאחר שהוא מקבל אישור חיצוני עבורה. במילים אחרות, גנץ זקוק לדמות סמכות, שממנה ישאב את הלגיטימציה למעשיו ולביטוי יכולותיו.
גנץ אינו בנוי להיות מדינאי ופוליטיקאי בכיר, ובוודאי בסביבה מדינית-ביטחונית עתירת אתגרים קיומיים ובמערכת פוליטית סוערת, כגון זו שמדינת ישראל מאופיינת בה. הוא טיפוס מרצה, הזקוק לאישור חיצוני מדמויות סמכות על מנת להפעיל את נחרצותו ויכולותיו הביצועיות. הוא מאופיין, כאמור, ברמת חרדה גבוהה; חסר "קילר אינסטינקט" ושאיפה עצומה לכוח ולתהילה כמעט בכל מחיר: הוא אינו הטיפוס ה"דורך על גוויות" לשם הגשמת שאיפותיו; הוא נוטה להססנות, ונמנע ככל יכולתו מליטול סיכונים (גם סיכונים מושכלים ומחושבים); חושש מלהתעמת; וסולד מתככנות פוליטית, משקרים ומפעולות הנוגדות את מוסריותו וערכיו המפותחים.
נוסף על אי התאמתו הבסיסית של גנץ לתפקיד פוליטיקאי בכיר, רמת חרדתו הגבוהה והצורך החזק שלו לקבל אישורים מדמויות סמכות יוצרים סכנה ממשית, שאם הוא יתמנה לתפקיד ראש ממשלת ישראל, הוא יופעל מאחורי הקלעים בידי דמויות שלא נבחרו בידי הציבור וספק אם הציבור יהיה מעוניין שישפיעו עליו השפעה כה רבה. או אז, סביר להניח, לא יארך הזמן עד שייטענו כנגדו טענות, שלפיהן הוא משמש "בובה על חוט" המופעלת בידי דמויות אחרות.
